יום שני, 25 ביוני 2012

קיץ צבעוני: יוצרים ביחד בחופש הגדול

הקיץ בעיצומו ואוטוטו יצטרפו בהתרגשות הילדים הצעירים לאחיהם הגדולים המצויים כבר בחופשת הקיץ.
אמנם הצעירים ממש עדיין במסגרת יומיומית של גן, אבל הימים הארוכים והחמים דורשים פתרונות יצירתיים גם בשבילם.
החופש הגדול הוא הזדמנות נפלאה ליצירה משפחתית, ולכן ליקטתי פה רעיונות משגעים המכילים את כל הרכיבים שאני אוהבת: הם עליזים, יפים וצבעוניים, יחודיים ומקוריים, מתאימים לגילאים שונים, וזולים להפליא, מה עוד שרובם עושים שימוש חוזר בחומרים שאין בהם עוד צורך. עוד פרט שתמיד חשוב בעיניי מאוד: כל אחד מהם ניתן לשנות, להוסיף אלתורים ולקחת למקום אישי שמתאים לטעמנו לחומרים שבידינו.
אז קדימה, ליצירה, ואל תשכחו לשתף בתמונות וחוויות :)

גיטרה מקסימה שמכינים לגמרי לבד...
לא יודעת כמה טוב היא מנגנת, אבל אין ספק שהיא מהממת.


עוגיות מזל סיניות עשויות בד לבד (להשיג בכל חנות יצירה) מצוינות למסיבת תה עם טוויסט... 


בטיול הקרוב אפשר לקושש כמה ענפים, ולהכין רפסודות משגעות...
(אפשר להכין את מראש חתיכות בד, חבל דק ושיפודים/מוטות 
וליצור אותן על שולחן פיקניק כבר בטיול, למה לחכות לבית?)

  
חותמות מגוונות בזיל הזול, וגם שימוש מצויין לפקקי המשקאות הקלים.
מכירים את מדבקות הסול בצורות שונות שיש בכל חנות יצירה? 
הוסיפו דיו או צבע גואש, והנה ים של חותמות כיפיות לילדים.



פרפרים כל כך יפים. קשה להאמין שהם עשויים ממגבות נייר פשוטות שיש בכל מטבח.
יכולים גם להוות קישוט מקסים למסיבת יום הולדת קיצית.



הפפיונים הצבעוניים האלה יכולים לעטר שלטים לחדר, כרטיסי ברכה ומה לא בעצם?
והם בכלל עשויים מפסטה...



חרוזי נייר בעבודת יד. אפשר להכין ממגוון סוגי ניירות: נייר אוריגמי, בלוקים צבעוניים ואפילו ממגזינים.
אינסוף אפשרויות ודוגמאות. אפשר גם לצייר על הניירות או לעטר בנצנצים לפני הגלגול...




 
אקווריום מקופסת קרטון. איזה רעיון עליז וצבעוני, ושימו לב לפרטים החמודים...



חיות פרה היסטוריות מדליקות מנייר ואטבי כביסה, מהבלוג הנפלא הזה
אפשר לגוון וליצור דינוזאורים, רובוטים ואפילו רהיטים...



 בית משחק כיפי או אפילו שכונה שלמה.
וואשי טייפ וקרטונים זה כל הסיפור. 


 
ובסיום הפעילות שוטפים ידיים. אני רוצה לראות את הילד שיעדיף להתחמק
משימוש בסבון מדליק שכזה שכמובן מכינים גם אותו בעצמנו :)


יום רביעי, 13 ביוני 2012

WASHI WORKSHOP

לאחר חבלי לידה ארוכים, נולדה בשעה טובה סדנת הוואשי טייפ שלי. היום התקיימה הסדנה הראשונה, ואני שמחה לבשר שהיא עברה בהצלחה היסטרית! היה כיף גדול, וההשראה הרקיעה שחקים!
אז מה היה כל כך נפלא?
נתחיל בים. ים כחול ויפהפה. הסדנה מתקיימת בנמל תל אביב, והים שלווה אותנו מן החנייה ועד מתחם בית בנמל המשיך להקסים אותנו גם לאורך הסדנה ונשקף מקיר הזכוכית העצום של חלל העבודה.

ואז התכנסנו, הצגה קצרה של המשתתפות המוכשרות והנלהבות , קפוצ'ינו, תה עם נענע, עוגת שמרים חמימה נוטפת שוקולד (שאפו לקונדיטורית של מסעדת comme il faut), ו... לעבודה.
הקושי שחשתי במהלך הסדנה היה לגרום לחבורת היצירתיות הזו להרים את העיניים מהוואשי לשתי שניות. נרשמה התמכרות! ואפשר להבין -  עם שפע אדיר של גלילי וואשי טייפ בשלל צבעים וסגנונות, ובשילוב עם הטכניקות המיוחדות שנלמדו והתפתחו מתרגיל לתרגיל  -  ההשראה והדמיון היו במיטבם. התוצאות מהממות - המשתתפות יצרו עבודות מקוריות ומלאות דמיון ומדהים היה לראות את הכיוונים השונים הבחירות הסגנוניות המגוונות.
לא אגלה את כל תוכן הסדנאות, אשאיר מקום לסקרנות והפתעה, רק אשתף בכמה תמונות על מנת לחלוק את החוויה והשמחה :)

נותרו מקומות ספורים לסדנאות בוקר ביולי ומקום אחד לסדנת הערב של  תחילת אוגוסט. כל הפרטים כאן.









יום שבת, 9 ביוני 2012

צפיפות החומר - תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות


החודש נפתחה התערוכה צפיפות החומר בבניין החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות. הוזמנתי לסיור מקדים עם האוצרות תמי כץ-פרימן ורותם רוף, והתכוונתי לכתוב על כך כבר מזמן, אבל עם כל שיגעון הוואשי טייפ שהולך אצלי, קצת התעכבתי. אני רוצה לחלוק אתכם את רשמיי ולהמליץ לכם בחום על ביקור בה, ואם אפשר במסגרת שיח גלריה עם האוצרות -  מה טוב!

התערוכה, המוצגת באולם הגדול והמרשים בו הוצגה קודם לכן תערוכתו הרטרוספקטיבית של אנסלם קיפר, מיישרת קו עם תערוכות גדולות ובינ"ל - היא גדולה, עשירה, מורכבת להפקה והקמה, וכוללת יצירות של אמנים הודיים הנודעים מאוד בארץ הולדתם ומציגים גם בזירה הבינלאומית.העבודות לוקטו ע"י האוצרות במסעות להודו, בביקורי סטודיו של אמנים רבים, ובתערוכות בינ"ל שונות - אחת העבודות המרתקות והמורכבות ביותר להקמה היתה המעלית של ג'יג'י סקריה שהוצגה בביאנלה בוונציה, עבודה חוויתית המדגימה פן מחיי הודו באופן בלתי נשכח - קל לפספס, היא פשוט נראית מבחוץ כמעלית במרכז האולם :)

אמנים הודים כיום מתיחסים ביצירתם מצד אחד לנושאים מקומיים המעסיקים אותם באופן אישי - פערים חברתיים בארצם, יוקר המחייה, מעמד האישה, מלאכות ומשלחי יד ההולכים ונעלמים, גלובליזציה ומחיקת חותמות תרבותיות, הסטוריה מקומית, מתח בין החיים המודרניים ומסורת וכדומה, ומן הצד השני - הם פועלים בשדה האמנות הבינ"ל, מציגים בבירות נחשבות וירידי אמנות מובילים, ומושפעים מאוד גם מסדר היום הבינ"ל  - פוליטיקה, כלכלה, תרבות הצריכה, אקולוגיה, וכו'...
אלמנט נוסף ההופך את התערוכה למורכבת ומענינת במיוחד הוא שמדובר בארץ זרה, אקזוטית ורחוקה שדימויים קסומים ומרתקים שזורים בהתיחסות שלנו אליה - ארץ של מסורות עתיקות וטקסים, וגם של עוני, צפיפות והזנחה,אך גם של עוצמה טכנולוגית וכלכלית, ועם זאת - למרות  הזרות, השוני התרבותי והמרחק הגאוגרפי, אני מרגישה שהעבודות מציבות לי מראה, כצופה ישראלית. ביותר מעבודה אחת פגשתי את עצמי, סביבתי ואת ישראל בתוך התערוכה: שכונות עוני המצולמות בוידאו ממבט עילי מזכירות לי את דרום תל אביב, הבדלי מעמדות - לא חסר, חומרנות וצריכת יתר, בגדים כסמל סטטוס, זוגיות- אמנות היא אוניברסלית גם כשהיא אישית ונוצרת בצדו השני של העולם.

התערוכה מגוונת וגדולה: עבודות צבעוניות וגם מונוכרומטיות, עצומות בגודלן וגם צנועות יותר, צילום, ציור, מלאכת יד, פסלי ענק, מיצב, וידאו ארט, והתנסויות מרתקות בתנועה ותאורה.

אני רוצה לשתף אתכם בכמה תמונות מהתערוכה, ואנסה לספר על החוויה מול כל אחת מהן בכמה מילים:

ג'יטיש קאלאט, סווטופיה1
טריפטיכון גדול מאוד מקבל את פני הנכנסים. זוהי חזית התערוכה. 
 לציור שפה ויזואלית של פוסטר פרסומת הנתון לתלאות מזג האויר.
כנרמז בשם sweatopia - העבודה מדברת בין היתר על הצפיפות, החום, התפוצצות האוכלוסין
וההגירה מן הכפר לעיר הגדולה, שפשוטו כמשמעו - עולה להם לראש.


שילפה גופטה, ללא כותרת (צל 3)
חוויית מולטימדיה מסקרנת. חיישנים המזהים את תנועות הגוף מקרינים צלליות של הצופים, כאשר שלל מוצרי צריכה מנסים לדבוק בהם, מגיבים לתנועותיהם. חוויה מבלבלת ומרתקת, הגורמת לצופה לשאול עצמו שאלות ביחס לצרכנות וחומרנות, שאלות העולות באופן חד מתוך האינטרקציה הפיזית - האם תרבות הצריכה נדבקת אלינו או שאנחנו רודפים אחריה ורוצים עוד. כשעוזבים את החדר ואת העבודה יש הקבלה להחלטה לצאת מה"משחק" הזה גם בחיים האמיתיים....


לוצ'אן אופדהאיי, שני כיסאות חתונה
בהודו מקובל להביא גלילי בד כמתנת חתונה: פשמינה, משי או כותנה- הבדים מעידים על סטטוס,
עושר והשתייכות חברתית של מעניקי המתנה. מנהג זה משתלב גם עם מנהג הנדוניה ו"תמחור" הכלה שלעתים קרובות נאלת להתחתן בניגוד לרצונה על מנת לעזור לכלכלת המשפחה. בקרב השכבה הצעירה והאינטלקטואלית בהודו כיום יש התנגדות גדולה למנהג זה ובעבודה זו יש אמירה ברורה בנושא. הכסאות, באופן יוצא דופן כאשר מדובר במוצג במוזיאון, מזמינים את הצופים לשבת עליהם ולהתנסות בחוויה. הם גדולי מימדים, רכים וצבעונים להפליא.


ג'יטיש קאלאט, זעקת הבלוטה, 2009
 עבודה שהזכירה לי יותר מכל נוסלגיה ישראלית דווקא, את שנות השמונים והתשעים בהן הגברים פה
היו לבושים בתלבושת אחידה: חולצה מכופתרת קצרה ועט בכיס. אני מניחה שהתמונה הזו יכלה להיות
מצולמת בתקופות שונות בכל מקום בעולם כמעט, אך זו תמונת מצב של הודו בה הבדלי המעמדות
וההשתייכויות המקצועיות ברורים ביותר, ומשתקפים בברור אף בבגדים.
הצופה יכול לנסות ולפענח את מעמד, עיסוק וסטטוס המצולמים לפי תבנית אחידה של כיס חולצה ותכולתו.
העבודה מעלה שאלות על סטראוטיפ, סמלי סטטוס, בטוי אישי מול הליכה בתלם ובעיקר תחושה חזקה של
מחיקת הזהות של העומד מולנו וקטלוגו לפי סממנים חיצוניים.

התערוכה תוצג עד אמצע דצמבר בגלריה ע"ש לילי ויואל משה אלשטיין
בבניין החדש של מוזיאון תל אביב  


יום ראשון, 3 ביוני 2012

וואשי טייפ מקיר לקיר

מאז פרסום פוסט הוואשי טייפ הראשון, קבלתי כל כך הרבה תגובות אוהדות!
קוראי הבלוג התעניינו היכן קונים, חלקם אף שלחו מיילים עם דוגמאות לפתרונות מקוריים שיצרו לאחר שקראו על כך בבלוג, חנויות יצרו קשר כדי להציג את דוגמאות הוואשי טייפ שהן משווקות, וקוראים אחרים שתפו בתמונות מדליקות שמצאו.
אז כחובבת וואשי טייפ מושבעת אני ממשיכה לאסוף דוגמאות, רעיונות והשראות - מה עוד שהיצע דוגמאות גלילי הוואשי טייפ הוא אינסופי, ודוגמאות חדשות ומסעירות יוצרות חדשות לבקרים, ומגרות את דמיוני ואת חושי המאיירת והמעצבת הגרפית שבי.
בואו נהנה ביחד, מעוד תמונות מעוררות השראה - והפעם בנושא וואשי טייפ בשירות קירות הבית.
פתחתי גם חנות ובה אני מוכרת סטים יפהפיים של וואשי טייפ בשילובים יפהפיים,
ומי שרוצה להתנסות איתי בעבודה עם וואשי טייפ - ללמוד טכניקות מיוחדות וליצור פריטים יפים במסגרת קבוצה אינטימית ובאווירה מקסימה - מוזמן לקרוא פה על סדנאות Washi tape workshops שמתחילות החודש בתל אביב.

ציור קיר באמצעות וואשי טייפ - לא מלכלך, פשוט לישום, ונותן טאץ' גרפי ומחוייך לכל חדר


זוכרים את הפוסט הותיק בנושא לוחות השראה? - הנה רעיון מקורי וכה פשוט  -
צריך רק וואשי טייפ אחד (אני מעדיפה ורוד זוהר, ברור...),
וכמובן שגם את הפריטים עצמם ניתן להדביק עם פיסות וואשי עליזות
(לא מלכלך ויורד בקלות - זוכרים?)


חיות קיר - יש דבר כזה :)
רעיון חמוד שמתאים מאוד להכין עם ילדים.
תמונות נוספות תמצאו  באתר המאיירת Andrea Tachezy




עץ עליז בגוון שמאיר את החדר, ובטח את העבודה.
כשיש דקה פנויה בין מטלות אפשר להוסיף עלה או פרח


אפילו עם שני גווני וואשי טייפ אפשר ליצור בסגנונות רבים ושונים כל כך.


הוואשי טייפ מגוון את חדגוניות השעם ויוצר דיגום גאומטרי מודרני ומדליק


עוד דוגמא גאומטרית מדליקה ושונה לגמרי.
בעיניי, שילובי צבעים זה הכיף הכי גדול בעבודה עם וואשי


שלטי יומולדת עליזים נצבעים בקלי קלות עם כמה גלילים צבעוניים -
לא עוד עבודת טושים מפרכת!


ועדיין מסיבה, אך בצבעוניות אחרת לגמרי:
Marlen rema עיצבה ציור קיר למסיבת יומולדת בסגנון פיראטים, שיורד בקלות עם סיומה.
בעצם, למה להוריד ציור יפה כזה? וגם הדגלונים עשויים ואשי טייפ, כמובן.


המון רעיונות מצויינים באתר הבית של יצרנית הוואשי טיי היפנית- MT tape:
כיסוי חלון לקבלת פרטיות (וואשי טייפ שומר על שקיפות מסוימת),
מסגרות עליזות בקלי קלות לציורי הילדים,
וגם הקנבסים העליזים מעוטרים בוואשי טייפ


 ועוד תמונה אחת מאותו אתר מלא כל טוב:
וואשי טייפ במקום טפט - איזה מטבח עליז :)


ולסיום  - רעיון מצויין ותמונה חמודה:
מד גובה מוואשי טייפ שאפשר להתאים לצבעוניות של כל חדר, בקלי קלות...


רוצים וואשי טייפ? בואו לבקר בחנות שלי...

סדנאות הפאנץ׳ נידל שלי

בחודשים האחרונים אני מעבירה סדנאות של פאנץ׳ נידל - אמנות הטקסטיל הצבעונית הנהדרת שאני כל כך אוהבת ליצור בה וללמד אותה.  מדובר על טכניקת רקמה...